אז מה הסיפור שלי?
שלום. אני לונה, החתולה של בלוגלס ואליסה.
את העין איבדתי בנסיבות שלא נפרט כאן (לא דרמה, פשוט חיים).
אני הקמע הלא־רשמי. נמצאת במקום, מסתובבת בין המדפים, ולפעמים גם מאשרת בחירות. כן, אפשר להגיד שאני חלק מהצוות.
חשוב לדעת לפני שמתקרבים
אני די אוהבת ליטופים. לפעמים אני נושכת (סתאאאם). לפעמים אני שורטת (סתאאאאאאם). האמת שאני ממש מותק! בלי להשתחצן....
חתימות? מחלקת. רק כשבא לי.
הערת מערכת: אם אני מתעלמת מכם - הכול בסדר. אם אני בוהה בכם - תישארו רגועים.
מה באמת הסיפור שלה?
לונה היא חתולת דונסקוי (דון ספינקס) נולדה עם דלקת חריפה בעין ונאלצו להוריד לה עין אחת.
מהרגע הראשון היה ברור -היא לא חתולה מסכנה.
היא לוחמת. היא נשמה מיוחדת. והיא שלנו ❤️.
מאז אותו רגע היא חלק בלתי נפרד מהמשפחה. לא כחיית מחמד אלא כבת בית אמיתית.
לונה היא יצור של מגע. של חום. של קרבה.
היא תלותית, דורשת חיבוקים כאילו זה חוק טבע, מתכרבלת כאילו העולם נברא כדי שיהיה לה כתף להניח עליה את הראש. היא אוהבת עד אין קץ, בלי תנאים, בלי מסכות.
ואם חשבתם שזה הכול תחשבו שוב.
כי לונה היא גם גיקית קטנה ומהממת. כן כן.
היא יושבת איתנו מול המקרן, צופה בסרטים כאילו היא חלק מהצוות. לפעמים נדמה שהיא מרגישה מתי מגיע רגע גדול פסקול שמתנגן, קלוז אפ דרמטי, או סצנה שמרגשת עד דמעה.
אמנם היא חדת עין אבל היא רואה יותר מהרבה אנשים עם שתיים.
היא מזכירה לנו כל יום מה זו אהבה פשוטה. מה זה לשרוד. ומה זה להיות נוכח באמת.
לונה היא לא רק חתולה. היא לב פועם. היא סיפור של חוסן. היא קצת ירח בבית שלנו.
ואם הגעתם לכאן דרך התמונה שלה כנראה שגם אתם כבר הבנתם שיש בה משהו מיוחד. ברוכים הבאים לעולם של לונה 🌙
